תכשיטי אבל עתיקים

תכשיטי אבל - אופנה שהלכה וגברה ,החל מהמאה ה-16  תקופת המלכה אליזבת ,  והגיעה לשיאה בתקופתה של המלכה  ויקטוריה .  המוות נוכח בכל בית , בשל מלחמות , מגיפות , רעב ועוני , תנאי תברואה ועוד .

תכשיטי האבל, היו  אמצעי להבעת העצב האישי והצהרה חברתית  לכבוד  וזיכרון למתים
 הם עוצבו  מחומרים שונים , בהתאם למעמד וליכולת הכלכלית. עוטרו באמאייל שחור , פנינים , סמל לדמעות , שולבו או גולפו בהם אבנים כהות, ציורים וכיתובים כמו : מומנטו מורי, עד שניפגש שוב , שם הנפטר , תאריך לידתו ו/או פטירתו, ציורי גולגלת ועצמות מוצלבות, ארונות קבורה, שעוני חול , נחשים ולבבות בוערים, אישה אבלה, עץ ערבה בוכיה , מלאכים המלווים את נשמת המת  ועוד
 שיאה של אופנה זו היה  בתקופה הוויקטוריאנית, לאחר מותו של המלך אלברט, בעלה האהוב, של המלכה ויקטוריה , ב-1861. אבלה של המלכה בשפיעה וניכר בכל תחומי התרבות והחברה של אותה עת . המלכה , עד יום מותה לבשה שחורים וענדה תכשיטי אבל

אחד החומרים היחודיים  ממנו יוצרו תכשיטים אלו , היה הג'ט- ווטבי , פחם מאובן שיוצר בעיר ווטבי,  חומר אורגני , קל לעיבוד, בעל מראה אלגנטי וקודר. תעשיית תכשיטי האבל היוותה מקור פרנסה לרבים והם יוצאו לאירופה ולאמריקה , בה התחוללה באותה עת מלחמת האזרחים 

לתכשיטי האבל בתקופה הוויקטוריאנית היה  כאמור גם שימוש חברתי ולצד הביטוי של 
 האבל אישי הייתה גם הצהרה  ליכולת כלכלית, זאת לאור המהפכה התעשייתית שהביאה שינוי חברתי ניכר. מעמד בורגני הפך בעל עוצמה כלכלית , בעוד שהמעמד הגבוהה החל מאבד נכסיו.  המעמד הבורגני לא היסס וניצל את  עוצמתו הכלכית לטפס מעלה  חברתית , לדיאבונם של בעלי הדם הכחול.
.

תכשיטי האבל כיום הם פריט אספני וערכם נקבע לפי מצבם, התקופה בה יוצרו, נדירותם, ביקוש והיצע.

מר ממנו הם עשויים והעיצוב.