האם מלחמה יכולה לשנות את הדרך שבה אנו עונדים תכשיטים

Albertina Jurnal 

גיליון 02

 מלחמת העולם הראשונה שינתה את עולם התכשיטים, האופנה ושפת העיצוב של המאה ה-20

יש רגעים בהיסטוריה , שבהם העולם משתנה בתוך שבועות ספורים - ורק שנים אחר כך אנחנו מבינים שזה היה הרגע בו הכל התחיל  מחדש

בגיליון הראשון שאלנו האם תכשיטים יכולים לספר את סיפורה של האנושות ? - התשובה מתחילה בקיץ אחד 

קיץ 1914

אירופה נהנתה משגשוג חסר תקדים. בתי האופנה הציגו קולקציות חדשות, אולמות הנשפים הוארו באלפי נברשות ובתי התכשיטים הגדולים התחרו ביניהם ביצירת העבודות המעודנות , האלגנטיות והחדשניות ביותר, שנראו עד אז

עד אותו בוקר, בקיץ 1914, איש עדיין לא העלה בדעתו שהמלחמה לא תשנה רק גבולות וממלכות אלא גם את הדרך שבה בני האדם יצרו, ענדו והביטו בתכשיטים . השמלות, התכשיטים והעולם שהכירו עומדים להשתנות לעד

העולם שלפני המלחמה היה  תור הזהב של האלגנטיות

תקופת שלטונו של המלך אדוארד השביעי באנגליה והעשור שקדם למלחמת העולם הראשונה, התאפיינו בשגשוג כלכלי, אמונה בקידמה ומדע ותחושה שהעתיד רק יכול להשתפר

רק לאחר שמלחמת  העולם הראשונה הסתיימה, החלו האירופאים להביט בגעגוע אל השנים שקדמו לה והעניקו להן את השם: בל-אפוק - התקופה היפה

השם בל-אפוק לא היה מוכר כמעט לאיש בזמן המלחמה. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, מתוך געגוע לעולם שאבד, החלו לכנות כך את השנים שלפני 1914. פעמים רבות ההיסטוריה מעניקה לתקופות את שמן בדיעבד   

בתי התכשיטים הגדולים של פריז, לונדון וניו יורק,  עיצבו את רוב התכשיטים בפלטינה - המתכת האצילית שאפשרה עבודות עדינות מאין כמותן ועם זאת עמידות.  יהלומים ופנינים טבעיות השתלבו ליצירות תכשיטים שנראו כתחרה, זרי פרחים, עלי דפנה, סרטים מפותלים, קשתות , גרלנדות .   תכשיטים לא היו רק אביזרי יוקרה , הם ביטאו עולם שהאמין שהקדמה תהפוך את העתיד ליפה עוד יותר

ב-28 ביוני 1914 - הכל השתנה 

רצח ברחובות סרייבו שינה הכל . רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי, הארכידוכס פרנץ פרדיננד, נראה תחילה כאירוע מקומי, אך בתוך שבועות ספורים, נסחפה אירופה כולה למלחמה שלא ידעה כמותה

איש לא ידע שהמלחמה הזו תשנה לא רק גבולות וממלכות - היא תשנה את חיי היומיום ותשפיע על כל תחומי החיים היא תשנה את האופנה והדרך בה יענדו תכשיטים

איש לא שיער, שמלחמה  שנראתה בתחילתה קצרה ומקומית, תהפוך לאחת מנקודות המפנה הגדולות ביותר בתולדות האנושות 

כאשר העולם משתנה - גם התכשטים משתנים

מלחמות משנות הרבה יותר ממפות . מלחמות משנות כלכלה, חיי משפחה, טכנולוגיה, הרגלי חיים הן משנות כל תחום בחיים

עולם התכשיטנות משתנה . מפעלים שייצרו תכשיטים, מגויסים למאמץ המלחמתי וחומרי הגלם ובכללם הפלטינה הופכים נדירים

בחלונות הראווה של חניות התכשיטים החלו להופיע , יותר ויותר תכשיטים עשויים זהב צהוב וזהב ורוד,  תכשיטים עשויים פלטינה כמעט ולא נראו, לא משום שהיא איבדה מיוקרתה, להיפך דווקא משום שהייתה מתכת בעלת ערך אסטרטגי , הועבר חלק גדול ממנה לתעשייה הצבאית ובתי התכשיטים נאלצו למצוא פתרונות חדשים - וכך נולדו כמה מהחידושים החשובים ביותר של המאה ה-20

?כיצד השתנו התכשטים  

השינוי לא התרחש בן לילה, אך ככל שהמלחמה התארכה, השתנו חומרי הגלם  ושפת העיצוב.  האלגנטיות הרכה והאוורירית של התקופה האדוארדיאנית, החלה לפנות את מקומה לעיצובים מאופקים ופשוטים יותר

נשים רבות יצאו לעבוד מחוץ לבית והתכשיטים, כמו גם האופנה, הותאמו לחיי היומיום החדשים, גם איכות עבודת הצורפות השתנתה. בהיעדר פלטינה, צורפים רבים הדגישו חריטות עדינות, מרקמים מגולפים ועבודות יד מורכבות, שהעניקו לתכשיטים יופי, גם כאשר שובצו  אבנים חצי יקרות . בהדרגה החלו להופיע גם קווים ישרים וגאומטריים יותר

השינוי ניכר גם כאשר אנו מביטים בתכשיטים עצמם. המצב הכלכלי הקשה, המחסור במתכות ואבנים יקרות, הוביל ליצירת תכשיטים צנועים ועדינים יותר. צורפים שבו לייצר בהדרגה תכשיטי 9 קארט, 10קארט, 12 קארט ו-14 קארט. מימדי התכשיטים היו קטנים יותר  והם נשאו אופי אינטימי. במקום שרשראות ותליונים מפוארים, הופיעו תליוני לב, תליונים אובאליים נפתחים נושאים חריטה , אבן חן קטנה ובתוכם תמונה או קצוות שיער . טבעות עדינות ודקות שובצו אבני חן צבעוניות, לעיתים קרובות סינטטיות, שהיו זמינות וזולות. היהלומים הגדולים כמעט ונעלמו , במקומם שובצו יהלומים קטנים בליטוש רוז קאט, שהעניקו לתכשיטים ברק עדין ומתון

התכשיטים ביטאו יופי, אך לא ביקשו להפגין עושר. הם ביטאו געגוע, זיכרון, תיקווה ורצון לשמור קרוב את היקר מכל

רבים מהתכשיטים שנוצרו באותן שנים אינם תכשיטי נשף, הם תכשיטים אישיים. תליונים, טבעות וסיכות שנענדו מידי יום, קרוב ללב ונשאו משמעות רגשית יותר מאשר ערך חומרי  

עדיין לא היה זה סיגנון הארט דקו, אך כבר אז ניתן היה לחוש שהעולם הרומנטי של הפרחים , הסרטים והגרלדות , מפנה את מקומו לשפה חדשה  - שפה נקייה , מודרנית ובטוחה בעצמה

הזהב הלבן

עד תחילת המלחמה , הייתה הפלטינה המתכת המבוקשת , המועדפת והיוקרתית ביותר , עבור תכשיטי התקופה האדוארדיאנית . עם פרוץ המלחמה, ממשלות ובראשן ממשלת ארה״ב ומדינות אירופה, אסרו על שימוש בפלטינה לצרכים אזרחיים והחרימו את כל המלאים של בתי התכשיטים לטובת המאמץ המלחמתי 

יצרני התכשיטים חיפשו נואשות תחליף לפלטינה שיספק את המראה הלבן והיוקרתי שלה ויהיה זמין . ב-1912, רשם הצורף הגרמני קארל ריכטר, פטנט לסגסוגת המשלבת זהב ניקל ופלדיום ויצר את הזהב הלבן, אך באותה תקופה לא היה לו ביקוש ויצרני התכשיטים העדיפו את הפלטינה

ב-1917, בשל האיסור על השימוש בפלטינה והחרמת כל המלאים, יצרני התכשיטים חזרו לחפש תחליף שיספק את  המראה הלבן והיוקרתי של הפלטינה . חברת האחים בייליס מניו יורק, הציגה את הנוסחה המסחרית לזהב לבן 18 קארט והחלה לשווק אותו באגרסיביות, כתחליף הרשמי לפלטינה

מה שנולד מתוך אילוץ הפך בתוך שנים ספורות, לאחת המתכות המזוהות ביותר עם תכשיטי היוקרה של המאה ה-20

הגל השני של הזהב הלבן,  בוא נעסוק בפרק נפרד, חזר על עצמו במלחמת העולם השנייה , אז החרימה ארה״ב שוב את הפלטינה לחלוטין, לטובת צריכים צבאיים.  מהלך זה קיבע סופית את המעמדו של הזהב הלבן, כסטנדרט בלתי ניתן לערעור עבור טבעות אירוסין ונישואין ומעמדו נשאר עד היום

שעון היד - כאשר צורך הופך לאופנה

אחת ההשפעות המפתיעות ביותר של מלחמת העולם הראשונה, לא הייתה טבעת או שרשרת או סיכה -  אלא  שעון היד

עד תחילת המאה ה-20, ענדו הגברים שעוני כיס, בעוד שעוני היד נחשבו לתכשיט נשי

בשנת 1904, עיצב לואי קרטייה את שעון הקרטייה סנטוס עבור חברו, הטייס הברזילאי אלברטו סנטוס-דומון, שביקש לקרוא את השעה מבלי להסיר את ידיו מההגאים. השעון היה רעיון מהפכני וחריג - המלחמה שינתה זאת. עד אז, נחשב שעון היד לתכשיט נשי. בתוך שנים ספורות הפך לכלי עבודה  חיוני עבור קצינים, טייסים ובהמשך עבור כל אדם 

קצינים וחיילים, לא יכלו להוציא את שעון הכיס מהמעיל או האפוד, בזמן פקודה תחת אש והם נזקקו לשעון שיהיה זמין במבט אחד. שעון היד הפך מכלי יוצא דופן לכלי עבודה חיוני .  החיילים ששבו הביתה ה-1918 לא חזרו עוד לשעוני הכיס, הם המשיכו לענוד את שעון היד בחיי ביומיום. כך הפך פריט, שנולד מצורך צבאי לאחד מסמלי האלגנטיות הגברית של המאה ה-20. כמה שנים מאוחר יותר,  הציג לואי קרטייה את שעון קרטייה טנק - שעון שקיבל את השראתו מצללית הטנקים של מלחמת העולם הראשונה והפך לאחד השעונים האייקוניים ביותר בתולדות העיצוב.  גם היום, יותר ממאה שנים לאחר מכן, כמעט כל אדם שמביט בשעון שעל פרק ידו, נושא עימו, מבלי לדעת, מורשת שנולדה בשוחות של מלחמת העולם הראשונה

רבים מהחידושים שאנו משתמשים בהם מידי יום, נולדו מצרכי המלחמה. שעון היד הוא אחד מהם. בתוך שנים ספורות, עבר ממעמד של תכשיט נשי לאביזר עבודה חיוני ומשום כך הוא אחד הפריטים האישיים הנפוצים בעולם

סוף המלחמה -1918 - תחילתו של עולם חדש

כאשר התותחים השתתקו בנובמבר 1918,  אירופה אומנם חגגה את השלום, אך היא כבר לא הייתה אותה אירופה וגם התכשיטים לא היו אותם תכשיטים

אירופה התאבלה על דור שלם, אך מתוך ההרס והכאוס נולד רצון עז להתחיל מחדש

נשים לא חזרו עוד למקומן הישן. הן יצאו מן המלחמה עצמאיות יותר, דעתניות ובטוחות בעצמן. הן עבדו, השתכרו, קיבלו החלטות וביקשו לבטא את אישיותן , גם באמצעות התכשיטים שענדו. העולם החדש דרש שפה חדשה  - שפה שגם התכשיטים החלו לדבר אותה

הטכנולוגיה התקדמהֿ וקצב החיים השתנה ועולם התכשיטים עימם

הפלטינה שבה בהדרגה אל שולחן העבודה של הצורפים. אט אט,  תפסו את מקומם של  הקווים האורגניים המתפתלים, זרי הדפנה , הפרחים והקישוטים העשירים שאפיינו את הבל-אפוק , קווים ישרים וגיאומטריה נקייה ופונקציונלית. העיצובים נעשו מאופקים ומדוייקים יותר    

עולם מודרני, חדש,  עדיין ללא שם - אך הזרעים כבר נזרעו ומתוך ההריסות עתיד להיוולד אחד מסגנונות העיצוב החשובים ביותר של המאה ה-20 - ארט-דקו

בגיליון הבא נגלה, כיצד מתוך המחסור, הכאב והתקווה, נולדה שפת עיצוב חדשה - הארט דקו

נעקוב אחר הפרחים, הקווים הגיאומטריים והחומרים החדשים ונראה כיצד הפכה המלחמה למנוע של יצירתיות חסרת תקדים 

 Albertina jurnal על כך בגיליון הבא של