פנינים
הפנינה היא תוצר טבעי ונדיר ביופיו של הטבע .
פנינים, ככל הנראה , התגלו לראשונה על ידי אנשים שחיפשו מזון לאורך שפת הים .
לאורך ההיסטוריה הן נחשבו, בשל נדירותן , ל ;אבני החן של האלים״; לסמל לעושר
יוקרה ויופי טיבעי , לתכשיטים מועדפים על בתי מלוכה ואצילים ואף כמטבע עובר לסוחר .כה
נדירות ומבוקשות הן היו, עד שיוליוס קיסר העביר חוק המתיר את ענידתן רק למעמד השליטים.
המפרץ הפרסי היה מרכז הסחר של הפנינים הטבעיות עד המאה
ה-15. שפע ערוגות הצדפות הטבעיות , היה מקור לעשור רב עבור תושבי המפרץ.
האגדה הרווחת סיפרה , שפנינים נוצרות מטיפות הטל שנבלעות על ידי הצדפות.
גילוי מרבץ נוסף , במאה ה-15 בדרום אמריקה, הביא ל״;עידן הפנינים״; במאה ה-15 וה-16.
הביקוש הרב לפנינים היה כה גדול, עד שמאה -19 התמעט מאוד מלאי
הצדפות הטבעיות בעולם ושליית פנינים טבעיות נפסקה ב-1930.
תהליך היווצרות הפנינה הוא אקראי וממושך מאוד ולכן היא כה
נדירה ויקרה.
כאשר גוף זר, חודר לצדפה, היא מפרישה בתגובה לכך, חומר טבעי
בשם צ״אקר , המצטבר ועוטף את הגוף ויוצר סביבו שכבות . תהליך
טבעי זה יכול להימשך שנים רבות.
לעומת זאת , לפנינה מתורבתת , המגודלת בחוות , הגוף הזר מושתל
בתוך הצדפה ולא חודר במקרה לגופה.
כמו אבני חן , גם איכות ומחיר הפנינה מדורגים לפי גודל, צורה, צבע
וברק:
ככל שהפנינה תהייה עגלה יותר, כך היא תהייה נדירה ויקרה יותר.
למרות שרבים מעדיפים פניני בארוק, שהן לא עגולות ולא סימטריות.
ככל ששטח הפנים של הפנינה יהיה נקי וחלק יותר , היא תהיה יקרה
יותר (כמו תכלילים ביהלומים ואבני חן).
ברק הפנינה חשוב והוא נמדד לפי האור המוחזר על פניה. ובהירותה.
פנינה ללא ברק ואור תראה כמו חרוז פלסטיק.
צבע – רבים מעדיפים את הצבע הלבן, אך הפנינה מגיעה כמעט בכל
צבעי הקשת.
פנינים גדולות הן נדירות בטבע ורובן פחות מ- 10 מ״מ.
כאמור , כיום פנינים טבעיות הן נדירות ביותר וכמובן שהדבר בא לידי
ביטוי במחירן. בשנים האחרונות נמכר זוג עגילי פנינה טבעיות שהיו
שייכות לקיסרית יוג׳ני מצרפת ב- 3.3 מיליון דולר ...
זיהוי פנינה טבעית דורש מיומנות גבוהה ובדיקה גמולוגית, כולל
צילום רנטגן, כדי לראות את המבנה הפנימי שלה. רק כך ניתן יהיה
לקבוע אם היא פנינה טבעית או מתורבתת.
הפנינה היא תוצר מן החי ויש לשמור אותה בנפרד מאבני חן ומתכות,
כדי להבטיח שלא תישרט. רצוי להכניס אותה לשקית בד ולהימנעמחומרים חומציים כבושם וזיעה, שעלולים להקהות את הברק שלה.
