מעצבי שיער במאה ה-18

עיצובי השיער במאה ה-18, תקופת הרוקוקו, היו חלק בלתי נפרד מתרבות האופנה והן היו
סמל למעמד חברתי גבוהה ושיקפו את ערכי התקופה: השאיפה להגיע קרוב ככל האפשר
למעגל האצולה של חצר המלוכה, סטטוס שמן הסתם יביא עימו השפעה ועושר .

מעצבי השיער נחשבו לאומנים מומחים , בזכות מורכבות היצירות , שהגיעו לגובה עשרות
סנטימטרים ולשם יצירתן הם נזקקו לעזרים וקישוטים רבים :

החל מעוזרי מעצבים, סולמות , פאות , תוספות שיער מזנבות סוסים, כריות, חוטי מתכת ,
שעוות דבורים או מים עם סוכר , לקיבוע התוספות ועוד .

את יצירות הפאר שיצרו על ראשיהן של נשות האצולה הם נהגו לכסות באבקה לבנה
שהייתה לרוב עשויה מקמח , להענקת מראה אחיד ובהיר ועל זאת הוסיפו פרחים , פירות,
נוצות ותכשיטים.

שיאה של אופנה זו היה , בסוף המאה ה-18 שלהי המהפכה הצרפתית והידועה מכולן
הייתה המלכה מארי אנטואנט . בתקופה זו שרר בצרפת רעב כבד ומחסור בלחם ועל רקע
זה נולד המשפט המפורסם , שכנראה לא נאמר מעולם על ידי מארי אנטואנט :;אם אין לחם
תאכלו עוגות; .

תכשיטי וקישוטי השיער , היו חלק מהותי מהאסתטיקה והאופנה של תסרוקות התקופה , הם
נועדו לספר סיפור או להעביר מסר על מעמד חברתי .

התכשיטים היו עשויים ממתכות יקרות משובצים באבני חן כיהלומים , אבני אודם , ספירים,
אזמרגדים ועוד לעיתים מעוטרים באמייל ועוצבו כפרחים , ציפורים , נוצות , לבבות, כוכבים,
כתרים , סמלים פטריוטים או פורטרטים של יקירים שהלכו לעולמם .

באירועים מפוארים וחגיגיים במיוחד , כחתונה או נשף , עוצבו גם סיכות כעוגות או ספינות.

קישוטי הפרחים הטבעיים, נבחרו לפי עונות השנה ובדרך כלל היו קישוט בתסרוקות נערות
ונשים צעירות.
הפרחים המלאכותיים עשויים בד משי או שעווה, שימשו לתסרוקות נשף חגיגיות יותר.

נוצות יען היו סמל לאלגנטיות ויוקרה, נצבעו בצבעים עזים , כחול, אדום וסגול והוצבו
בתסרוקות גבוהות.

קשתות וסרטים עשויים ,משי קטיפה ו/או תחרה , שזורים בפרחים , פנינים וחרוזים שונים,
השלימו את המראה.

השפעתם של קישוטי השיער המורכבים של המאה ה-18 , ניכרת בסיכות ועיטורי הכובעים
של המאות הבאות.

בשלהי המהפכה הצרפתית ולאחריה , האופנה הפכה פשוטה יותר והסגנון היה רומנטי
וצנוע יותר .